ישראל שלנו

הילד ברשתות החברתיות? כנראה שהוא מסתיר משהו

בזק הציגה הבוקר (שני) את דוח האינטרנט שלה, אבל השנה היא גם חגגה עשור לאותו דוח והציגה את השינויים שעברנו כחברה בשימוש שלנו באינטרנט. אם פעם היינו משתמשים באינטרנט בתור כלי לחיים, היום כבר אפשר להגיד בקלות שהאינטרנט הוא החיים עצמם. הדוח מבוסס על מחקר שבוצע בשיתוף מכון Kantar וחברת similarweb בקרב 4,500 מרואיינים המהווים מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. לצד זאת, הוא בוצע בקרב מדגם בני נוער בגילאי 13-18 ומדגם ילדים בגילאי 8-12.

את הדוח המלא ניתן לקרוא באתר ייעודי שהכינה החברה, אבל אנחנו כאן כדי להציג לכם את עיקרי הנתונים. אחת המסקנות העיקריות היא שבעשור האחרון התחדדה העובדה שהסמארטפונים החליפו את היכולות הטבעיות שלנו. אין לנו יותר צורך לזכור מספרי טלפון ותאריכי לידה, ובקושי אנחנו יודעים לנווט לבד. על פי הדוח, 58% מהישראלים מודים כי הם לא זוכרים יותר תאריכים חשובים, מספרי טלפון ועוד. 43% מודים שהשימוש בוויז ובגוגל מפות פגע ביכולת הניווט שלהם, 48% מעידים כי השימוש בנייד ובאפליקציות פוגעים להם בקשב ובריכוז, 71% מוסחים מהתראות ברשתות החברתיות ובווטסאפ מהפעולה שתכננו לבצע בנייד מלכתחילה (מי לא רצה לעשות חיפוש בגוגל, ואז נקלע לשיחת וואטסאפ?) ו-41% רואים 2 תכנים שונים על גבי אותו מסך. כמובן שהמספר הזה מתחלק אחרת בקרב צעירים שהתרגלו כמעט לחלוטין להשתמש ב-2 מסכים בו זמנית.


ווטסאפ | צילום:
BigTunaOnline, שאטרסטוק

הדוח בדק גם את השימוש שלנו ברשתות חברתיות, שכמובן השתנה בעשור האחרון, אבל לא בדיוק כפי שציפינו. פייסבוק למשל היא רשת חברתית שהרבה אנשי טכנולוגיה אוהבים לחשוב עליה בלשון עבר, אבל היא עדיין איתנו. ל-76% מהישראלים הבוגרים יש פרופיל פייסבוק ב-2023, ירידה של 2% בלבד לעומת 2016, מה שהופך אותה לרשת החברתית הגדולה והיציבה ביותר בישראל. אבל, ויש פה אבל גדול – אנחנו פחות פעילים ברשתות החברתיות, כולל בפייסבוק. אם בשנת 2022 הישראלים בילו  כ-50 דקות ברשת החברתית שחגגה לאחרונה 20 שנה, בשנת 2023 הם מבלים רק 35 דקות בממוצע ביום. לא רק הדקות מצטמצמות, אלא גם השימוש עצמו פחות אקטיבי. רק 72% מגיבים לתכנים בפייסבוק באמצעות לייק או תגובה, מול 83% שהיו עושים זאת ב-2019. רק 45% מעלים פוסטים – לעומת 54% ב-2019. 

לגבי יתר הרשתות החברתיות, המספר המטריד ביותר נוגע לשימוש בטלגרם – שהגיע כבר ל-40% מהישראלים, כאשר הסיבה לכך היא ככל הנראה אירועי 7 באוקטובר, מה שאומר שמדובר בנתון די מזעזע. לשם השוואה, ב-2018 רק ל-11% היה חשבון טלגרם. בגזרת האינסטרם, מהדוח עולה של-58% מהישראלים הבוגרים יש חשבון, לעומת 19% בלבד שהיה להם פרופיל ב-2014. טוויטר, או X כפי שמאסק רוצה שנקרא לה, נשארה די נישתית כפי שהייתה ורק ל-13% מהישראלים הבוגרים יש בה חשבון, לעומת 7% ב-2015. 

ואל תדאגו, לא שכחנו את הענקית הסינית טיקטוק – ליותר מרבע מהישראלים הבוגרים (26%) יש חשבון טיקטוק, לעומת 2% בלבד שהיה להם חשבון ב-2018, עוד לפני “המפץ הגדול” של הרשת החברתית.

המצב בקרב בני נוער וילדים הוא שונה. הרשת הפופולרית ביותר בקרב בני נוער היא אינסטגרם, עם 66% שמחזיקים חשבון פעיל. לשם השוואה, בשנת 2015 רק ל-51% היה חשבון אינסטגרם. במקום השני נמצאת טיקטוק עם 48% שמחזיקים חשבון ברשת החברתית ב-2023, לעומת 18% שהחזיקו חשבון ב-2018 – מה שהופך אותה לרשת הצומחת ביותר. בקרב ילדים, טיקטוק היא הרשת הפופולרית ביותר (74%). במקום השלישי בדירוג הרשתות החברתיות נמצאת פייסבוק, הרשת הפופולרית ביותר אצל המבוגרים, בה משתמשים קצת פחות מרבע מבני הנוער (24%). בשנת 2015 התמונה הייתה אחרת, וכ-60% מבני הנוער החזיקו פרופיל פייסבוק.

על פי נתון מעניין אחר, 47% מבני הנוער לא מסתפקים רק בפרופיל אחד בכל רשת חברתית, אלא מחזיקים פרופיל נוסף, פיקטיבי/בדוי. לעומת זאת, רק 10% מבני 18+ הודו שהם עושים זאת. הנתון מצביע על כך שכמעט כל ילד שני מחזיק בפרופיל נוסף, שלא בטוח שההורים יודעים עליו. לא רק שיש להם חשבונות נוספים, רק 33% מבני הנוער משתפים את כל התכנים שלהם עם כל העוקבים שלהם/חברים שלהם, והשאר ממדרים חלק מהעוקבים/חברים. בני 18+ פחות ממדרים, כש-62% משתפים את כל התכנים שלהם עם כל העוקבים/חברים.

איזה תופעות נוספות גילינו מהדוח? התשלומים הדיגיטיליים בישראל תפסו, ותפסו חזק מאוד. ב-2023, לא פחות מ-81% מהישראלים שילמו באמצעות אפליקציית תשלומים דוגמת Bit או PayBox, ו-51% שילמו עם הנייד באמצעות Google pay או Apple pay. ב-2021 לעומת זאת, 72% שילמו באמצעות אפליקציית תשלומים ורק 19% שילמו באמצעות הטלפון הנייד – זינוק של 30% בשנתיים. אגב לעומת ארה”ב ישראל נחשבת למאמצת טכנולוגית חזקה יותר, ול-54% מהישראלים בעלי אנדרואיד יש אפליקציית BIT (האפליקציה הפופולרית ביותר). זאת לעומת 35% מהאמריקאים בארה”ב שהורידו את אפליקציית Cash APP המקבילה, כך לפי נתוני חברת Similarweb.


כך תשלמו בשירות אפל פיי (Apple Pay) (צילום: LightField Studios / Shutterstock.com)
אפל פיי (Apple Pay) | צילום:
LightField Studios / Shutterstock.com

הפורמט הדיגיטלי כל כך אהוב על הישראלים ש-69% הביעו רצון להעביר את הכרטיסים הפיזיים, כמו תעודת זהות, רישיון נהיגה, כרטיס קופת חולים ועוד לטלפון הנייד (דבר שתלוי יותר בממשלה מאשר בצרכנים), ו-51% מוכנים לקבל את המשכורת שלהם בביט. 63% מהישראלים מעידים שהם פחות מסתובבים עם ארנק, אבל מה בדבר הילדים? אם בעבר ההורים נאלצו לתת כסף מזומן או אשראי (שהיה בעייתי מבחינה חוקית), היום הם פשוט שמים את האשראי שלהם ישר באפליקציות בסמארטפון. על פי הדוח, 45% מהנוער ו-30% מהילדים מחזיקים במכשירים שלהם פרטי אשראי של ההורים.

הדוח גם מגלה שהגיל הממוצע לשימוש בסמארטפון ירד באופן דרסטי. אם בשנת 2014 הגיל הממוצע היה 11, שנשמע צעיר מידי עבור המבוגרים בינינו שעוד השתמשו בטלכארט, היום הגיל הממוצע לקבלת סמארטפון הוא 6.7. כן, ילדים בכיתה ב’ כבר מסתובבים עם אייפונים. נתון נוסף בנושא מצא שאם בעבר רק ל-34% מהילדים בגילאי 6-9 היה סמארטפון, היום המספר עומד על 59%.

לגבי העתיד, נראה שהישראלים מאמצים מהר מאוד את השימוש בבינה מלאכותית. 63% מהישראלים משתמשים בכלי בינה מלאכותית, כאשר בטווח הגילאים 13-30 המספר קופץ ל-82%. מי שמוביל בקטגוריה הוא כמובן הצ’טבוט שהפך את הנושא לחם כל כך – ChatGPT. למרות האימוץ המהיר של כלי הבינה המלאכותית, הישראלים נשארים ספקנים ו-62% לא תופסים את תוצרי הבינה המלאכותית כאמינים. בנוסף, כמעט חצי מהישראלים חושבים שה-AI מגדיל את הפייק ניוז ברשת.

This post was originally published on this site

כתיבת תגובה