ישראל שלנו

“האירוע גרם לעלייה בלחץ הדם ולפיתוח אי ספיקת לב”

מהנדס מערכות טס לפני כשש שנים לפגישת עבודה קצרה בארה”ב. בדרכו חזרה לארץ הטיסה מיוסטון לניו יורק בוטלה והוא נאלץ ללון במלון ביוסטון. למחרת טס לישראל דרך פרנקפורט. כבר לאחר שנחת בפרנקפורט חש לא טוב, ורק יומיים לאחר שהמריא חזרה מארה”ב – נחת בישראל. יומיים לאחר מכן, הוא הובהל באמבולנס לבית חולים שיב”א, שם עבר ניתוח לב פתוח לתיקון המסתם בלב, ובהמשך נדרש גם להחלפת המסתם בניתוח לב פתוח.

בתביעה שהגיש באמצעות עו”ד מלכיאל חדד ממשרד עורכי הדין מרקמן טומשין ושות’, טען כי לקה בהתקף לב כתוצאה מהעומס החריג עקב טיסות ההמשך (הקונשקן) המרובות, ולכן יש להכיר בהתקף לב כבתאונת עבודה. על פי חוות דעת רפואית שצירף לתביעה, נקבע כי הטיסה יכלה לגרום להידרדרות מצבו הרפואי, ולכן יש קשר בין התקף הלב לבין טיסת העבודה.

המוסד לביטוח לאומי התנגד לקבל את התביעה, זאת בין השאר בטענה כי הוא סבל מבעיות לב עוד לפני שהמריא לארה”ב, וכי גם אם לקה באירוע הלב במהלך הטיסה, הוא בחר שלא לפנות לקבל טיפול רפואי בחו”ל, לא בארה”ב וגם לא כאשר המתין לטיסת הקונקשן בגרמניה. במקום זאת בחר להמתין שש שעות לטיסה לישראל בשדה התעופה בפרנקפורט, וגם כשהגיע לישראל המתין זמן רב עד לפנייה לקבלת טיפול רפואי. נוסף לכך טען המוסד לביטוח לאומי כי לא מדובר באירוע חריג, שהרי התובע יצא לטיסות עבודה כמה פעמים בשנה.

“האירוע החריג גרם לעלייה בלחץ הדם ולפיתוח אי ספיקת לב”

השופטת אריאלה גילצר-כץ מבית הדין לעבודה בת”א קבעה כי מספר טיסות הקונקשן ומשך הטיסה מהווים אירוע חריג, והורתה על מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין על מנת שיבחן אם יש קשר סיבתי בין התקף הלב לבין טיסת הקונקשן. המומחה הצביע על קשר כזה והתקף הלב הוכר כתאונת עבודה.

מספר הקונקשנים ומשך הטיסה מהווים אירוע חריג | צילום:
Hayk_Shalunts, shutterstock

המומחה הסביר כי האירוע החריג גרם לעלייה בלחץ הדם ולפיתוח אי-ספיקת לב. המסתם הממוקם בין שני חדרי הלב לא נסגר עד הסוף, ואִפשר לדם לזרום דרכו בכיוון ההפוך וכתוצאה מכך דם לא הוזרם ביעילות מהלב לגוף. למרות הרקע הקודם קבע המומחה באופן ברור קיומו של קשר סיבתי בגין ההידרדרות במצב והניתוח שעבר לבין האירוע החריג בעבודה.

למרות זאת, כאשר הגיע עניינו של העובד לבחינת הוועדה הרפואית, היא קבעה כי מצבו הרפואי נובע ממחלתו הקודמת וכי גם הצלקת הניתוחית אינה קשורה לתאונת העבודה שכן הוא היה נדרש לבצע ניתוח דומה במוקדם או במאוחר.

בא כוחו של מהנדס המערכות, עו”ד מלכיאל ממשרד מרקמן טומשין ושות’, הגיש ערר כנגד החלטת הוועדה וטען כי מחלת הלב שממנה סבל לפני הטיסה הייתה בחומרה קלה, והוסיף כי מצבו היה טוב ויציב עד להתרחשות האירוע הדרמטי שהביא לאשפוזו ואף לצורך בהחייאה ובניתוח להחלפת המסתם.

לאחר הגשת הערר קיבלה הוועדה הרפואית לעררים את הטענות, וקבעה כי הוא סובל מנכות בשיעור 32%, ללא כל הפחתה בשל מחלתו הקודמת, והוא יהיה זכאי לקצבת נכות לכל החיים. לכן הוא צפוי לקבל תשלום רטרואקטיבי בסך מאות אלפי שקלים, מאז האירוע ועד היום, וכן קצבה חודשית עתידית  בסך כ-10,000 שקלים.

 תגובת המוסד לביטוח לאומי: “קצבת נכות עבודה נועדה להעניק מענה סוציאלי במקרה של פגיעה שמונעת מהאדם להתפרנס כתוצאה מפגיעה זו. במקרה הזה, מדובר בעובד הייטק, שטס כמה וכמה פעמים בשנה לטיסות עבודה, עם טיסות קונקשיין, במקביל לטענתו שהטיסות גרמו לו גם לשפעת. הוא טען שלא יכול היה לקבל טיפול רפואי ‘באוויר’, בעוד שכשנחת גם במדינות מערביות, בחר שלא ללכת שם לטיפול וכשהגיע לישראל הלך לטיפול רק יום למוחרת. הביטוח הלאומי סבר שהקשר בין מי שחווה התקף לב בנסיבות כאלה לעבודתו – לא ברור. לפעמים יש גם פסקי דין שכאלה ואנו נכבד את פסיקתו”.

This post was originally published on this site

כתיבת תגובה