ישראל שלנו

“לנתניהו אינטרס להשאיר אותם שם. הוא מטרפד עסקה”

במהלך הפגנה שהתקיימה מוקדם יותר השבוע בירושלים בקריאה לשחרורם המיידי של החטופות והחטופים ובדרישה לקביעת מועד מוסכם לבחירות, התעמתו שוטרים באלימות עם מפגינים ותועדו גוררים בכוח את איילה מצגר, כלתו של יורם מצגר בן ה-80 שנחטף מביתו שבקיבוץ נחל עוז. אמש (רביעי), הגיעה מצגר ל”אברי ושרקי”, ושיתפה בתחושות מאז. “אני עייפה, מותשת וחבולה”, אמרה והציגה את סימני המכות שנותרו על זרועה בעקבות העימות. “עבר עליי קצת מכות”.

השוטרים ידעו שאת כלתו של יורם מצגר?
“אולי לא, לא הייתי עם החולצה לשחרורו. יום לפני זה הייתי עם החולצה בספרייה הלאומית, אבל לא הכניסו אותי בטענה שזה פוליטי. זה לא היה השומרים של הספרייה, אלא צוערת משמרת הגבול בגלל שהייתה הפגנה גדולה. חסמו את כל האזור ולא נתנו לי להיכנס עם החולצה הזו. בהפגנה לא הייתי איתה, השוטרים לא זיהו אותי”.

מה רצית להשיג בהפגנה?
“רציתי להרעיד את המדינה, להוציא אנשים, רציתי להראות כמה אני זועמת. כבר הרבה זמן שאני אומרת בצורה ברורה מה שרה”מ שלי לא אומר: אין אצלי אלימות, לא פגיעה בבני אדם ובטח שלא בראש ממשלה. אני לא רוצה לראות את זה”.

מה קדם לאירוע הזה?
“היה שטח שבו לא היו מחסומים, אז נכנסתי כי רציתי להתקרב. אני לא אלימה ושונאת אף אחד”.

לפני הריאיון של מצגר, דיבר בתוכנית השר חילי טרופר, ואיילה התייחסה לפעילותו עם המשפחות. “אני מעריכה את השר טרופר, הוא אכן בקשר ובאמפתיה עם משפחות החטופים מהרגע הראשון. הוא בין היחידים שיוצא מהקבינט ומדבר איתנו. אבל, גם אני יודעת לדבר, יכולה לעשות את זה במשך שמונה שעות מבלי להגיד כלום, כמו שראש הממשלה יודע לעשות”, אמרה. “אני רוצה תשובות, וביום ה-180 לא יכול להיות שלא אקבל אותן”.

איזה תשובות את רוצה ולא מקבלת?
“למה הם לא חוזרים, איפה הם, איפה מדינת ישראל כדי להציל אותם. אם אין תשובה, שיגידו לי את זה. עד עכשיו גררו, היו הזדמנויות ומוססו אותן”.

החבלות בעקבות אלימות השוטרים בהפגנה. איילה מצגר | צילום:
מתוך “אברי ושרקי”, קשת 12

גנץ ואיזנקוט ראו הזדמנות וחשבו שזה לא בוער?
“אף הזדמנות היא לא שלמה. זה משא ומתן, שני צדדים שצריכים לוותר. אני שומעת בתקשורת שגם אנשי המשא ומתן מתוסכלים, שלא נותנים להם את כל החבל כדי להגיע למשהו, אז משהו לא עובד”.

לחמאס יש סבלנות.
“עכשיו תהיה לו יותר סבלנות אחרי שהרגנו בטעות שבעה אנשים. ככל שתמשוך את הזמן, הקרדיט שלך יורד. בינתיים, גם על הידיים של חילי טרופר, לצערי, יש דם. עוד חצי שנה כבר לא יהיה מחיר, עוד חצי שנה כולם ימותו. אולי הצעירים והחסונים ישרדו”.

יורם מצגר
“ישבתי חצי שנה, חיכיתי והאמנתי. כמה זמן עוד?”. איילה מצגר מייחלת לעסקה להחזרת יורם בן ה-80

במידה ויש הזדמנות, למה לדעתך ישראל לא לוקחת אותה?
“אני חושבת שיש ניגוד אינטרסים של ראש הממשלה שלי. נתניהו מטרפד עסקה, יש לו את כל האינטרסים להשאיר אותם שם ולמנוע עסקה. כמובן שאם לא היו מחירים, הוא ישמח לקבל אותם בשמחה. אני רוצה לראות את כל עם ישראל רוצה אותם ובא איתי מול הבתים שלו וצועק: ‘עסקה עכשיו'”.

יכול להיות שהתמונות מרחיקות מהמחאה?
“מי שלא איתי, כנראה מתנגד להחזיר את החטופים. ישבתי חצי שנה, חיכיתי והאמנתי, כמה זמן עוד? אני משוכנעת שמדינת ישראל מספיק חזקה לנהל מלחמה באופן חכם ומורכב, לא רק עכשיו וברגע זה על חשבון חיי אדם”.

This post was originally published on this site

כתיבת תגובה