ישראל שלנו

הטרנד החדש כבר פה: צילומי לידות

עוד לפני הראיון אמרה סאני קורמן (44) שהפגישה יכולה להתבטל כי היא ב”סטנד ביי” לצילום יולדת. קורמן, אמא לארבעה ילדים עבדה 12 שנה כאחות מיילדת בבית החולים ליס שבאיכילוב. לאחרונה היא החליטה לעשות הסבה לצלמת לידות: “למרות שהעולם עבר בעשור האחרון ל’מוד’ של שיתוף מוחלט, צילום לידות הוא משהו חדש בארץ”.

“אנחנו מצלמים כל אירוע חשוב בחיינו אבל הנישה של צילומי הלידה התפספסה. מה שקורה בדרך כלל הוא שבן הזוג, שאמור להיות שותף מלא לחוויה, מוצא את עצמו מצלם בנייד”, היא אומרת בשיחה עם mako. “דווקא צילומי הריון נפוצים, אבל מדובר בצילום מבויים על סט מתוכנן, שלא כמו בלידה. בצילום לידה, אין תכנון והמטרה היא לתפוס רגעים בלתי נשכחים של יצירת הפלא של העולם”.

קורמן היא בין הצלמות היחידות בארץ שעוסקות בכך. היא נולדה באוסטרליה ועלתה בגיל שלוש לישראל. אמא שלה הייתה דולה, ולדבריה, ממש לפני כמה ימים היא מצאה צילומים מקצועיים של לידות משנות ה-70, אז גם התברר לה שאמה גם היא צילמה לידות. “זה כנראה בגנים”, היא אומרת. “תמיד אהבתי לצלם ולפני שנתיים עשיתי קורס צילום, שבסופו המדריך שאל מה ארצה להמשיך לצלם ואני שיתפתי אותו שאני חושבת על כיוון של צילומי אוכל”. המדריך מצדו הציע לה להתחבר למקור ולצלם לידות, ולמעשה נטע בה את התשוקה הראשונית לשינוי המקצועי. היא קנתה מצלמה והתחילה לחקור את הנושא: “המצלמה הייתה בארון ורק אחרי חצי שנה העזתי להשתמש בה ולקחתי אותה לעבודה. התחלתי לשאול בספונטניות זוגות שטיפלתי בהם אם ירצו שאצלם אותם ואשלח להם את התמונות. חלקם הסכימו וכמה חודשים מאוחר יותר יצאתי לחל”ת כי החלטתי להתמסר ו’להתניע’ את העסק בצורה רצינית”.

צילום:
אלעד רכליס

מה היתרונות שלך כמיילדת?
“מיילדות בטבען מגיעות עם יכולת תקשורתית, פתוחה, נעימה וללא שיפוט. כל לידה היא אחרת וכל אישה מתמודדת אחרת עם לידתה. את לומדת להכיל מגוון רחב של סוגי בני אדם ושל דינמיקות בין בני זוג”.

לדבריה, כיוון שמדובר באירוע מכונן, אין אישה שלא זוכרת מי הייתה המיילדת שלה. “כמו בצילום לידה, גם כמיילדת, נוצר קשר חם ומיוחד עם בני הזוג, כי הצלמת שותפה לאירוע הכי אינטימי שבין בני הזוג. כבר המון שנים שאני מחפשת איך להביא לידי ביטוי את היצירתיות שלי, ובעוד שכמיילדת הפעולות הן מאוד סדורות ומקצועיות, הצילום הוא יצירת אומנות. אני נמצאת במקום שהוא מאוד טבעי עבורי. יש פה למעשה בונוס, בסופו של דבר בלידה נמצאות שתי מיילדות עם הרבה ניסיון וזה מאוד מרגיע ומקנה ביטחון. אני מרגישה שניתנה לי הזכות ‘לתפוס’ את אותם רגעים שחוויתי כמיילדת”. 

הרגעים הכי מרגשים, היא אומרת אלו “השניות שבהן מגיח הילד לעולם. הרגע שבו אני תופסת את הראש של התינוק שנמצא בין העולם בחוץ לרחם אמו, רגע בו יש שקט מופתי בחדר ואני עם תשומת לבה המלאה של היולדת. מדובר ברגע קדוש. הורמון האוקסיטוצין כל כך גבוה אצל בני הזוג והצוות, כולם ב’היי’ מטורף, מה שממכר ומרגש כל פעם מחדש, לא מתרגלים לזה”.

צילום לידה  (צילום: סאני קורמן)
צילום:
סאני קורמן

זה רגע כל כך אינטימי, למה לצלם את הלידה?
“אלו הרגעים של החיים עצמם, בלי סט, ללא תלבושות וללא איפור. הן טבעיות ופראיות. כשזוג יכולים להביט בלידתם ממרחק של שבוע שבועיים, הוא חווה חוויה מעצימה. חיתוך חבל הטבור, יציאה של הראש, ההנקה הראשונה, החיבור הראשוני כשהתינוק מונח מיד כשיוצא על הגוף של אמו, כל אלו שווים עולם ומלואו עבור ההורים והתיעוד של הלידה הוא למעשה כלי בלתי נפרד מעיבוד הלידה”.

בני הזוג מפרסמים את התמונות ברשתות החברתיות?
“התמונות אישיות ובדרך כלל לא מפרסמים אותן. הן לגמרי מזכרת ותיעוד דוקומנטרי עבור היולדת, בן הזוג והתינוק עצמו לכשיגדל. אני זוכרת שפעם אפילו אחת היולדות אמרה לי: ‘אני רוצה שתתעדי את האהבה ביני לבין בעלי ואת הקשר שלנו בחדר הלידה'”.

קורמן מקפידה לפגוש את הזוגות להיכרות ותיאום ציפיות לפני הלידה כדי להבין איך הזוג רואה את הלידה, מה הם מצפים מהצילום, מה הם היו רוצים שיקרה בזמן הלידה ועוד. “בדרך כלל היולדת יוצרת איתי קשר כשהיא חווה צירים ויוצאת לבית החולים. בלידה ראשונה אני מחכה לעדכון נוסף על מצב התקדמות הלידה מבית החולים. כיוון שאני מיילדת, אני יודעת איך להשתלב ולהגיע למנח הטבעי של הלידה והנוכחות שלי שקטה, אני נוכחת באירוע בלי להפריע לניהולו התקין”.

“זה מקצוע קסום ומלא יצירה אבל הוא לא מתוזמן לפי בקשה, וחשוב לזכור שאני בכוננות משבוע 37 של היולדת לפעמים עד שבוע 41+. בשבועות האלו התיק מוכן עם מצלמה וכל הציוד שאצטרך בחדר הלידה. הלידה יכולה לתפוס אותי בכל שעה, גם באמצע הלילה, ויכולה להימשך שעות וההליך לא תחום בזמן. גם עריכת התמונות לוקחת זמן, בעיקר כי התאורה בחדר לידה מאוד חשוכה”.

לדבריה פונות אליה נשים מכל המגזרים והסוגים: “לא מזמן צילמתי יולדת דתיה בהדסה שילדה בלידה טבעית והחלום שלה היה לתעד את הלידה. אני מצלמת צעירות, מבוגרות, כאלו שחוות לידה ראשונה או לידה חוזרת, לידות בית, לידות בביה”ח וניתוחים מתוכננים”. גם את המלווים בלידה לא שוכחת קורמן לצלם: “כמעט תמיד מדובר בבן או בת זוג או באימא של היולדת. אימהות תמיד מעוררות בי רגש חזק כי תיעוד סגירת המעגל הוא קסום. כיוצרת אני מאוד מתרגשת מהתגובות ותווי הפנים של המלווים, כי הם בשיא הרגשות”.

מה קורה אם הלידה מסתבכת?
“קרה שצילמתי לידת ואקום, ובסופו של דבר זה מאוד תלוי בצוות הרפואי. במידה והלידה מתפתחת ללידה מכשירנית או מסתיימת בניתוח, לא אוכל להמשיך לצלם”.

הלידות שלך תועדו?
“הלידות שלי לא תועדו, יותר מזה, אפילו לא הייתי מודעת לאפשרות שאפשר לצלם לידה. היום כמובן שאני מאוד מצטערת על זה”.

בקרוב, היא אומרת, היא מצפה בזמן הקרוב לצלם לידת תאומים, “אני אמא לתאומים, אבל כמיילדת לא יצא לי ליילד תאומים. זו תהיה הפעם הראשונה שאני משתתפת מהצד בלידה כזו וזה ממש מרגש”.

צילום לידה  (צילום: סאני קורמן)
צילום:
סאני קורמן

האם גבר יכול לדעתך לצלם לידות?
 “למרות שאני מאמינה גדולה בשווין בין המינים, דווקא ברגעים האלו, צלם גבר יכול להיות קצת יותר בעייתי. מדובר ברגעים אינטימיים, בפרט ברמה הפיזית. נכון, יש גניקולוגים שהם גברים, והצוות הרפואי בחלקו גברי, אבל זה נשאר ברמה המקצועית והרפואית. בצילום אומנותי אני מניחה שעדיף שזו תהיה אישה, בטח אם היא מיילדת במקצועה”.

הלידה שהיא הכי זוכרת היא של שר פיטנס, שעברה הליך הפונדקאות: “כמיילדת מעולם לא השתתפתי בלידה של פונדקאית ופה הייתה לי את הזכות. כמובן שזה היה סופר מרגש”.

This post was originally published on this site

כתיבת תגובה