ישראל שלנו

“זה שוק של מעסיקים, פחות משרות ויותר מתחרים”

מדי שנה בוחרים ישראלים רבים לסיים את העסקתם במקום העבודה בחודשים שבין אוגוסט לאוקטובר ממגוון סיבות, וביניהן – חופשות עם המשפחה, נסיעות לחו”ל וכן הלאה. תקופה זו נחשבת לאידיאלית למעברים, בגלל הסמיכות של חופשת הקיץ ותקופת החגים. השנה, בגלל המלחמה, ישראלים רבים מצאו את עצמם בסיטואציה מורכבת, כאשר עסקים בכל רחבי הארץ נאלצו לפטר עובדים רבים ואף לסגור את שעריהם בשל השפעות המלחמה. התוצאה היא שכמות לא מבוטלת של ישראלים מצאו את עצמם בחיפושים מתמידים אחרי מקום עבודה, ללא הצלחה. 

“ב-1 לאוקטובר עזבתי את מקום העבודה, בגלל שינוי במקום מגורים וגם בשל רצון להתקדם לתפקיד אחר, ומאז אני מחפשת באינטנסיביות משרה בתחום המכירות ועד היום לא מצאתי”, מספרת תמר בר (25) מבית שמש, בעלת תואר ראשון במנהל עסקים וניסיון של מספר שנים במכירות: שלוש שנים במכירות פרונטליות בחברת קרולינה למקה, ובשנה האחרונה עבדה במוקד מכירות טלפוני בחברת תקשורת גדולה.

כתבות נוספות בכסף >>

תמר מספרת שהיא מחפשת משרה בתחום המכירות, מחברות הייטק, דרך חברות פרסום ועד למוקדים של חברות תקשורת. החיפוש נעשה לדבריה “בכל מקום אפשרי”: פייסבוק, קבוצות ווסאטאפ, אתרים ייעודיים, לינקדאין ומפה לאוזן. “מעולם לא נתקלתי בייאוש כזה”, אומרת תמר.  

אחרי שאת שולחת קו”ח, מעסיקים חוזרים אלייך?

“אני כמעט ולא מקבלת תשובות בחזרה. מומחית בתחום עברה על הקו”ח שלי, ואישרה שהכול בסדר. אני מכירה אנשים שנמצאים באותו המקום של חיפוש עבודה, מגישים המון קו”ח ולא יוצרים איתם קשר או שאין הרבה משרות. בפעמים שכן חזרו אליי, סגרו את המשרה תוך כדי הגיוס. פעם אחת זה אפילו קרה לי תוך כדי המיונים, או שהתברר לי שחיפשו למשרה חלקית, וזה פחות התאים לי. מצד שני, אני רואה שינוי בחודש האחרון – נפתחות קצת יותר משרות”. 

בקרוב מסתיימת תקופת האבטלה של תמר, ועכשיו נותר לה רק לקוות שתמצא את המשרה המתאימה עבורה. “זה מרגיש לי שהמעסיקים נמצאים ביתרון על פני מחפשי העבודה. הייתי בראיון ולא חזרו אליי אפילו לעדכן בתשובה שלילית. לא עשו מאמץ מינימלי להגיד לי שזה לא מתאים. זה לא מכבד. יכול להיות שהם מראיינים כל כך הרבה, עד שהם לא רואים את האדם שעומד לפניהם”.

“שוק של מעסיקים. פחות משרות – יותר מתחרים”

בסקר שנערך באתר דרושים IL, עלה כי 66% מהעובדים שסיימו את עבודתם בתקופת חגי תשרי עדיין מתקשים למצוא עבודה חדשה, ורק 19% מבניהם מצאו עבודה. על פי הנתונים, נראה שמדובר בתופעה משמעותית ובעלת השפעות נרחבות על משקי בית רבים בישראל. נתונים נוספים מראים כי סקטורים שונים במשק התאוששו באופן שונה מתחילת המלחמה.

על פי מאגר הנתונים של אתר דרושים IL, ענף המכירות חווה עלייה של 50% בחיפוש העובדים בין החודשים אוקטובר למרץ, מה שמצביע על התאוששות מסוימת, לאחר ירידה גדולה במיוחד בחודש אוקטובר. ענפים נוספים שהחלו להתאושש הם ההייטק, עם עלייה של 7% בין החודשים אוקטובר למרץ, ועבודות בתחום הלוגיסטיקה עם עלייה של 15% או עבודות בתחומים הפיננסיים עם עלייה של 12%.

“זה שוק של מעסיקים, יש פחות משרות ויותר מתחרים על כל משרה. המעסיקים יכולים להיות מאוד בררניים, ולחפש אדם שעונה בול על כל הדרישות”, אומרת מאיה בוכניק, יועצת קריירה וחיפוש עבודה, מנטורית drushim IL ובעלת האתר careertips4geeks. היא מסבירה שאנשים רבים מתחום ההייטק, בעלי ניסיון, מחפשים עבודה חודשים רבים ולא מוצאים. “אני מכירה מפתח שהתחיל לחפש בקיץ ועד היום לא מצא עבודה. תפקידי פיתוח לרוב מאוד מבוקשים, והוא לא היחיד. אם לעיתים כשאנשים לא מוצאים עבודה במשך זמן רב הדבר מצביע על בעיה אצל המחפשים, אז כאן, מאחר שמדובר בכמות גדולה של מחפשים, מבינים שזו תופעה. הרבה אנשים מחפשים גם בתחומים מבוקשים, ולא מוצאים”.

מעסיקים בחו”ל – ולא בארץ

בוכניק שמה לב לתופעה נוספת שמתקיימת בעולמות ההייטק, ונראה שהיא תוצר לוואי של המלחמה. “זיהיתי שיש לא מעט חברות הייטק ישראליות, שיש להן משרדים בארץ ובחו”ל – ובמקרים רבים המשרות פתוחות רק בחו”ל. ייתכן שהמגמה הזו נוצרה כי עדיף לשים את המשקל על סניפים בחו”ל, היכן שיש יותר יציבות”.

לדברי בוכניק, לעומת ענף ההייטק שנפגע מהמלחמה, ענפי הסייבר והדיפנס, הרחפנים ואף חברות ביטחוניות – דווקא החלו לשגשג בעקבותיה. “רק השבוע בישרו על אלף משרות שנפתחות באלביט, אבל אנשים שמחפשים לעבוד בהייטק או בחברות גלובליות, לא רואים בחברות הביטחוניות ככאלה, ולכן נוצר פה פער. יש משרות ויש ביקוש, אבל פחות מועמדים פונים. אם מישהו מחפש משרה עם ערך וביטחון מבחינת יציבות, החברות האלה יכולות לספק פתרון הולם”. 

אילו טיפים יש לך עבור מחפשי העבודה?

כל מה שבשליטה שלך, תעשה על הצד הטוב ביותר: קורות החיים צריכים להיות הכי טובים שתוכלו לכתוב, יש להתאים קורות חיים למשרה המוצעת ולהדגיש את הידע והניסיון, אם המעסיק בררן הוא לא יתפשר – ואנחנו צריכים להתאים עצמנו לדרישות המעסיקים. 

כדאי לחפש רחב ככל האפשר

לדברי בוכניק, טעות רווחת היא להתמקד בכלי אחד או באתר אחד, בעוד ששיטת החיפוש צריכה להיות כזו המכסה את כל המשרות שיש בשוק. “לא כל המשרות נמצאות בלינקדאין לדוגמה, ולפעמים מה שאנחנו רואים זה רק קצה הקרחון – לכן צריך להתאמץ יותר כדי לראות את מה שיש מתחת למים”, לדבריה.

ראיון עבודה זו פגישת מכירה

“צריך לא להגיע ולקוות לטוב, כי יש אודישן אחד וצריך להתכונן אליו היטב. חשוב להבין מהן דרישות המשרה, מה המעסיק מחפש, יש להתייחס לכך כאל תהליך מכירה ואל עצמנו כאנשי שיווק, כשהיעד הסופי הוא להגיע לסגירת עסקה. אל תקראו רק את מה שכתוב, אלא גם בין השורות”, אומרת בוכניק. “היום משקל הכישורים האישיים לא פחות כבד מאשר ידע טכני כזה או אחר, כי בוחנים לדוגמה את האפשרות להסתגל לשינויים, וזה לא פרט שולי. כדאי להבין מהו הערך שאתם מביאים בתחרות הגדולה, ולהעביר למראיין למה כדאי לבחור דווקא אותי. אם אנחנו לא יודעים לענות על זה בעצמנו, הוא בטח לא יידע. ככל שנדבר בסיסמאות, קלישאות ומילים בומבסטיות, זה יישמע יהיר ומתנשא. ככל שנדבר במושגים שהם למעשה דוגמאות ועובדות מהשטח, זה יהיה יותר משכנע”.

ולשאלה הגדולה – מהן ציפיות השכר שלך?

בוכניק משיבה: “כשאתם אומרים מהן ציפיות השכר, אתם צריכים לדעת מה הערך בשוק לתפקיד מסוים עם דרג או ניסיון מסוים. חשוב לבדוק מה הערך של התפקיד עבורי, ולא לתת מספר אחד וזהו, אלא שיהיה טווח שניתן יהיה להזיז אותו בהתאם לחברה, לתפקיד ולערכו עבורי”.

This post was originally published on this site

כתיבת תגובה