ישראל שלנו

“הבלגן בעת פינוי הפצועים הוביל למוות מיותר”

דוח חדש של מד”א ואוניברסיטת בן גוריון מציף את האתגרים שאיתם התמודד ארגון ההצלה ב-7 באוקטובר: נפגעים רבים שטופלו תחת אש בתוך אזורי לחימה פעילים, וקושי בגישה לנפגעים ופינויים להמשך טיפול בבתי חולים. הדוח, שממצאיו פורסמו בכתב העת International Journal of Public Health , נכתב במטרה לתעד את המענה הרפואי שניתן באותו יום, וכדי להסיק תובנות לשם שיפור המענה באירועים עתידיים.

מממצאים עולה כי במהלך 7 באוקטובר 2023 התקבלו במד”א 4,097 פניות. 1,612 (39.3%) מתוכן נקשרו ישירות למתקפה עצמה, 893 (21.8%) יוחסו לנפגעי נפילות רקטות שגרמו גם לנזק ושריפות, 686 (16.7%) נקשרו למעשים אלימים כגון ירי ו-33 (0.8%) מקרים היו קשורים להובלת נפגעים למנחתי מסוקים, בעיקר לצורך העברת נפגעי טראומה לבתי החולים. בחלוקה לפי חומרה – 512 (32.7%) מהאירועים כללו פציעות קשות או רב-מערכתיות, 170 (10.5%) פציעות קלות, ו-118 (7.3%) מהאירועים אופיינו בתגובות חרדה או מתח. רק שתי קריאות למד”א נכללו תחת הקטגוריה “אירוע ללא נפגעים”.

“מספר אנשים שקיבלו חוסמי עורקים למשך זמן ממושך, חוו איסכמיה בגפיים (הפרעה בזרימת הדם לאיבר), מה שהצריך קטיעה לאחר מכן”

הנתונים בדוח, שהתקבלו מהמאגר האלקטרוני של מד”א, מתייחסים למקרים שאירעו החל מהשעה 6:30 בבוקר 7 באוקטובר, כאשר החלה מתקפת חמאס, ועד חצות. כותביו מציינים כי תפעול האירועים היה אתגר משמעותי עבור צוותי מד”א, שעל אף מוכנותם הגבוהה וניסיונם העשיר באירועי חירום, לא תרגלו פינוי פצועים בתוך שטחי ישראל כאשר הם נמצאים תחת מתקפה שמקשה על גישה אליהם. “הכאוס שנוצר גרם, לעתים קרובות, לעיכובים משמעותיים במתן טיפול רפואי חיוני. עיכובים אלה הובילו במקרים מסוימים למוות שניתן היה להימנע ממנו, בעוד שבמקרים אחרים התמודדו המטופלים עם סיבוכים רפואיים מאוחר יותר, כך למשל, מספר אנשים שקיבלו חוסמי עורקים למשך זמן ממושך, חוו איסכמיה בגפיים (הפרעה בזרימת הדם לאיבר), מה שהצריך קטיעה לאחר מכן”, נכתב.

פינוי בלתי אפשרי | צילום:
תיעוד מבצעי מד”א

עוד צוין בדוח כי הפינוי הראשוני כוון בעיקר לשני בתי החולים הראשיים בדרום, המרכזים הרפואיים סורוקה וברזילי, שהוצפו במהירות בנפגעים. המרכז הרפואי סורוקה קיבל 572 נפגעים בין 7:30 בבוקר ל-21:00, עם סך של 676 חולים במהלך 24 השעות הראשונות. המרכז הרפואי ברזילי טיפל ביותר מ-420 נפגעים. לדבריהם, חלוקה ופיזור של החולים בין כלל המרכזים הרפואיים בארץ, שנועדה להפחית את העומס על בתי החולים בדרום, נעשתה בצורה אקראית ורק בשלבים מאוחרים יותר באותו היום. “לפינוי נפגעים למרכזים קרובים יש יתרונות, כמו הבטחה לטיפול מהיר ומציל חיים לפצועים קשה, ושמירה על משאבי פינוי מכריעים כמו אמבולנסים. עם זאת, בגישה זו קיימת סכנה לעומס על בתי החולים ועיכוב בטיפול בחולים עם פציעות פחות קריטיות”.

“הממצאים ממחישים את הצורך בחיזוק ושיפור חוסנה של מערכת הבריאות”

לטענתם, הממצאים ממחישים את הצורך בחיזוק ושיפור חוסנה של מערכת הבריאות להתמודדות עם אירועים כאלה, דבר הכרוך, בין השאר, בניהול מרכזי של אירועים מרובי נפגעים: שיפור התקשורת והתיאום בין גורמי המענה, תיאום ארצי של משאבים קדם-אשפוזיים וייעול תהליכי הפינוי של הנפגעים. כותבי הדוח ממליצים על הקמת מנגנון לאומי בסמכות משרד הבריאות, לטובת ניהול מרכזי של העברות ראשוניות ומשניות של חולים.

פרופ’ נדב דוידוביץ, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון בנגב, מציין כי בימים אלה בוחנת ועדת בדיקה של משרד הבריאות, את ניהול המצב הבלתי אפשרי הכרוך בפינוי פצועים והרוגים בהיקפים בלתי נתפסים. “עם כל הקושי והכאב, מחובתנו לנתח את ניהול הפינוי והוויסות של הפצועים כדי ללמוד להמשך״.

ד”ר סתיו שפירא, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון בנגב, מתייחסת גם היא להיבט הנפשי כתוצאה מהאירועים, ולחשיבות שבדאגה לבריאותם ורווחתם של אנשי הצוות הרפואי אשר “עברו ועדיין עוברים חוויות לא פשוטות מאז תחילת הלחימה, ובשל כך נמצאים בסיכוי גבוה לסבול מהשלכות נפשיות שליליות ומשחיקה”.

קבוצת המחקר כללה את ד”ר אלי יפה, ד”א אורן וכט, פרופ’ נדב דוידוביץ, ד”ר רפי סטרוגו, עו”ד אורן בלושטיין, עדו רוזנבלט, אלי בין, וד”ר סתיו שפירא.

This post was originally published on this site

כתיבת תגובה