ישראל שלנו

“אמרתי: ‘זה לא מגיע לי, יש רבים אחרים'”

למרות שעברו כבר מספר ימים מאז שנודע לרביב כנר כי ישיא משואה בטקס המשואות השנה, ובצל המתכונת המיוחדת של הטקס שצולם מראש בעקבות המלחמה, הזמר עדיין נרגש מאוד מעצם הבחירה והמעמד. בריאיון ב”גלית ואילנית”, הודה כי הופתע כשקיבל את הטלפון וההודעה כי נבחר, על החזרה להופעות בקרוב ועל המילואים בצפון. “כבר ב-7 באוקטובר עלינו לחרמון כל היחידה. זו הפעם הראשונה שראיתי את כל היחידה כי זה דבר שיוצא רק בזמן מלחמה. באיזשהו שלב, אחרי חודשיים-שלושה, נסעתי לשמח לוחמים בח’אן יונס. מדברים הרבה על הלם קרב, היום אני מחבק ומקבל את זה”, אמר. “אני מבין שיש לי את הזכות והכוח להביא את זה אל השולחן ולהגיד לאנשים שלא להתבייש בזה. גיליתי על עצמי במלחמה הנוכחית שיש בי קלסטרופוביה ועוד דברים. זה היה וקיבל ביטוי עכשיו, נורא חששתי מזה אבל אני מקבל את זה. הלכתי לעזה, חזרתי וכרגע שוחררנו ממילואים”.

החזרה הביתה קשה למילואימניקים רבים, הם חזרו והיה להם קשה למצוא שייכות.
“אני מכיר את זה ברמה האישית, אצלי זה מעט שונה כי להיות דמות ציבורית ולעשות מילואים זה שונה. אתה נמצא הרבה בעשייה אז אין רגע ריק. לצערי זה התמלא בדברים אחרים כמו אזכרות. ממה שאני מכיר, החזרה הביתה הייתה קשה כי אתה מגיע ממצב של מלחמה לבית. יש לי חברים עם ילדים, קשה להתמודד עם זה. גם לנשים זה היה מאוד קשה”.

הייתה לך התלבטות מתי לחזור לבמות?
“לא הרגשתי בטוח, עד עכשיו אני לא שלם עם זה. לפני הכל ראיתי את ההתגייסות של כל האומנים, ובכלל של כל העם, רק לחזק ולשפר את מצב הרוח. חלק מהאומנים החלו לפתוח הופעות, ובהתחלה הסתכלתי על זה בזווית מוזרה. אפשר להיות בהופעה רגילה? הגעתי למסקנה שזו פשוט הופעה שכולם ביחד, צוחקים, בוכים, זועקים. ערבי ההופעה יהיו מאוד מיוחדים ואני כבר מחכה ומצפה לזה”.

כנר הודה כי למרות ההתרגשות, יש בו גם פחד. “יש פחד לחזור לשגרה כי חזרנו אבל לא באמת חזרנו”, אמר. “אנחנו מחייכים אבל לא באמת, אנחנו לא באמת שמחים. הלב שלנו לא יהיה לשם עד שכל החטופות והחטופים יחזרו הביתה”.

קיבלת טלפון שתשיא משואה. אתה יכול לתאר את הרגע הזה?
“לא עיכלתי את זה ברגע הראשון, וגם עכשיו אני עדיין לא מעכל את זה. זו הייתה הפתעה מוחלטת. הדבר הראשון, ובעיקר בשנה כזו, היא שיש עוד אינספור אנשים שמגיע להם. אמרתי: ‘לא מגיע לי, יש עוד רבים אחרים’. היו ביקורות אם זה ראוי או לא”.

כנר בזמן מילואים | צילום:
החדשות 12

איך התייחסת אליהן?
“פעם זה היה הרבה יותר נכנס, הייתי לוקח את זה ללב. פה החלטתי לשים את זה בצד ולהגיד שאנחנו במצב מאוד מורכב. אני מקבל את הביקורת, גם לי עם עצמי יש לי חילוקי דעות. הרבה פעמים אני חושב איך לעשות דברים אבל החלטתי שלהשיא משואה חשוב לי כדי להשמיע את קול השקופים, הלומי הקרב, ולאנשי ולנשות המילואים שעזבו את הבית והמשפחות כדי להילחם בשביל המדינה הזו. זה לכבודם, למענם ובשבילם, אני רק הצינור שלהם”.

גם בת זוגך לקחה תפקיד במערכה.
“היא פתחה מיני חמ”ל בתחילת המלחמה וניסתה לעזור, לצוות שלי וליחידה. זה מעבר לציוד, ניסתה לקשר בין נשות המילואימניקים שהיו לחוצות. היא לקחה יוזמה, בחורה צעירה שהשתחררה מעוקץ. היא אמרה לי בהתחלה: ‘אתה לא יוצא מהבית’, לא הסתירה את זה אבל חברים חיכו למטה עם רכב מונע וזה כבר היה ברור. השבוע היא פרסמה בסטורי שצריך לפרגן ונפיץ אהבת חינם”.

יש שמועה שאתה רוצה לעשות קריירה בארצות הברית, מה קורה עם זה?
“עוד הרבה לפני המלחמה קרץ לי לעשות מוזיקה באנגלית. תוך כדי המלחמה ניסיתי לעשות גם הסברה בחו”ל, הזמינו אותי לאירועי התרמה לכוחות הביטחון ולצה”ל. אני עושה נסיעות מדי פעם, היו כאלה שניפחו ועשו את זה כאילו אני יורד מהארץ. פורסמה כתבה בזמן שנכנסתי בעזה אז זה מאוד טלטל כי הייתי ממש פה. אני בארץ ועוד מעט אוציא שיר חדש לקראת סוף החודש”.

This post was originally published on this site

כתיבת תגובה