ישראל שלנו

“המוצר הכי גרוע שיש”: היוטיובר שמפיל חברות

מארקיז בראונלי (Marques Brownlee), או כפי שהוא קורא לערוץ היוטיוב שלו MKBHD, הוא סוקר הטכנולוגיה הנחשב בעולם. בגיל 14 בלבד הוא פתח את ערוץ היוטיוב שלו שמחזיק ב-18.8 מיליון מנויים היום, ודבריו נחשבים לגזר דין על מוצרים שהוא סוקר. לאחרונה, 3 סרטונים שונים הפכו אותו גם ל”תליין” של חברות חדשות וצעירות שעל פי חלק מהגולשים, בראונלי “הרג” עם הביקורות הקשות שלו.

הכל התחיל מביקורת של רכב חשמלי, אחד מתחומי העניין של בראונלי שזכה אפילו לערוץ יוטיוב נפרד. הרכב שייך לחברת סטארטאפ בשם פיסקר (Fisker), ולפי הכותרת של הסרטון, הוא: “הרכב הכי גרוע שסקרתי אי פעם”. לרוב סוקרים מקבלים את המוצרים לתקופת ניסיון ומחזירים אותם בסיום השימוש, אבל הפעם זה היה שונה – בראונלי השיג את הרכב דרך סוכנות רכבים וללא ידיעת פיסקר. הסטארטאפ ניסה למנוע את הסקירה בטענה שישנו עדכון גרסה לרכב שאמור לצאת בקרוב, אבל בראונלי לא חיכה וטען שקיבל את אותו רכב שהיה מקבל לקוח משלם ולכן אין סיבה להימנע מסקירה שלו.

[embedded content]

הסרטון של בראונלי נצפה מעל ל-5 מיליון פעמים וגרם לתחילתה של מפולת אצל פיסקר. כמה ימים לאחר מכן החברה נאלצה לפטר 15 אחוז מעובדיה והפסיקה את ייצור הרכב. עם זאת, כלי התקשורת בארה”ב גילו שפיסקר נמצאת בצרות בלי קשר לבראונלי. טק קראנץ’ פרסמו שרוב הכסף של הסטארטאפ נגמר, הרשויות החלו לחקור את החברה בעקבות בעיות בבלמים וצרכנים שקנו את האוטו התלוננו על בעיה דומה שעליה הצביע בראונלי – חלקם כתבו לחברה שהרכב פשוט לא עוצר בכביש מהיר ושהם מרגישים בסכנת חיים. אז האם מארקיז בראונלי הוא רק הקש ששבר את גב הגמל, או שהוא כל כך חשוב שהדעות שלו יכולות לגרום לקריסת עסקים?

2 מוצרים מעניינים נוספים שבראונלי סקר הם מוצרי AI עתידניים שיצאו לשוק ממש לאחרונה. סיכת ה-Humane AI והראביט הם 2 מכשירים שיצאו באופן חשוד אחד אחרי השני, ושניהם אמורים להחליף סמארטפון בעזרת בינה מלאכותית, בערך. גם כאן, הביקורות של היוטיובר עוררו סערה גדולה יותר מהמוצר עצמו.

[embedded content]

סיכת הבינה המלאכותית סקרנה אנשי טכנולוגיה רבים כאשר הוכרזה, בעיקר בגלל המחיר הגבוה שלה – 700 דולר + 24 דולר לחודש. כמו כן, ההבטחות להחליף את הנייד במכשיר שיכול להבין אותנו ולהפוך ל”עוזר אישי”, ובעיקר השימוש במילת הקסם בינה מלאכותית, הצליחו לייצר הרבה עניין – עד שהגיעה הנפילה. צריך לומר ביושר שמארקיז בראונלי הוא ממש לא הסוקר היחיד שקטל את סיכת הבינה המלאכותית, אבל הוא הפך להיות הדמות הראשית בסיפור.

כותרת הסרטון של בראונלי היא אמנם קצת קליקבייט (כולנו בתקשורת חוטאים בכך מפעם לפעם), “זה המוצר הגרוע ביותר שבדקתי אי פעם… בינתיים”, אבל כשצופים בסרטון בפועל, היא בהחלט מקיימת את הבטחתה. “זה היה ממש קשה להמציא כותרת לסרטון הזה”, אומר בראונלי בסקירה, שכרגע יש לה למעלה מ-5 מיליון צפיות. “בשלב מסוים, השם הזמני שהיה לי לסרטון הוא ‘המוצר הזה הוא הדבר הכי מטופש אי פעם, או שאני אידיוט'”.

בשורה התחתונה, בראונלי ביקר את הסיכה וטען שחיי הסוללה שלה גרועים, קשה לענוד אותה, היא עושה טעויות לעיתים קרובות מדי מכדי להיחשב אמינה, מסך הקרנת הלייזר שלה לא מספיק בולט באור יום והיא פשוט לא שווה את המחיר שלה, שהוא כמו טלפון אנדרואיד די יקר.

מנגד, הביקורות על בראונלי בעקבות הסרטון החריף לא איחרו להגיע: “אני חושב שזה מגעיל, כמעט לא אתי, להגיד את זה כשיש לך 18 מיליון מנויים”, כתב מהנדס אמזון לשעבר דניאל ואסאלו בטוויטר. “קשה להסביר למה, אבל עם חשיפה גדולה באה אחריות גדולה. פוטנציאל להרוג את הפרויקט המתהווה של מישהו אחר מסריח מחוסר זהירות. דבר ראשון, אל תזיק”.

יוצר תוכן טכנולוגי אחר, אלכס פין, כתב בטוויטר: “MKBHD פשט את הרגל של החברה בתוך 41 שניות”, בהתייחסו לפתיחת הסרטון שלו. מאוחר יותר הוסיף פין, “אם הסרטון הזה מעולם לא היה מתפרסם, הם היו מוכרים הרבה יותר”. בראונלי לא נשאר אדיש לביקורת וענה לואסאלו: “אנחנו לא מסכימים על מהי העבודה שלי”, ובסופו של דבר נאלץ להוציא סרטון תגובה.

 

בראיון עם היוטיוברים קולין וסמיר בשבוע שעבר, בראונלי הרהר על התקופה בה התקשורת נשלטה ע”י מבקרי טכנולוגיה בוול סטריט ג’ורנל ובניו יורק טיימס, שהיו מהקולות היחידים שהצרכנים הקשיבו להם. כעת, כל אחד באינטרנט יכול להביע דעה, ללא קשר לשיוך המוסדי שלו. “כשסרטון יוטיוב שלי מדבר על מוצר, לעתים קרובות יש מאות של אחרים שעולים על אותו מוצר באותו זמן”, אמר, “יש עוד כל כך הרבה קולות עכשיו”. בכך הוא כנראה רמז – אתם פשוט לא חייבים להקשיב לי.

[embedded content]

ביקורת מוצדקת או בריחה מאחריות?

לאחר הביקורת על הרכב ועל הסיכה, הגיע הסרטון על ראביט (Rabbit) ומכשיר הבינה המלאכותית שלה, שנקרא R1 של ומכר 10,000 יחידות רק ביום הראשון למכירה המוקדמת שלו. הראביט R1 הוא קופסה קטנה וכתומה בעלת מצלמה, מיקרופון, מקום להכניס כרטיס סים, כפתור גלילה וכפתור לחיצה. המטרה שלו היא לבצע פעולות באפליקציות שונות בעזרת הוראה פשוטה. הוא מאומן חלקית ב-Large Action Model, ועל הנייר אמור להיות מסוגל לבצע פעולות בתוך האפליקציות עצמן.

גם הפעם מדובר במכשיר מסקרן שהוצג בתערוכת הטכנולוגיה של לאס וגאס בחודש ינואר, וככל הנראה המחיר האטרקטיבי של 200 דולר, וכמובן מילת הקסם AI, עשו את שלהם. כאן צריך להוסיף גילוי נאות: גם אני הזמנתי כזה באותו יום ואני עדיין מחכה שיגיע, בזמנו לא באמת הבנתי איך זה יעבוד ומה זה בדיוק אומר Large Action Model, אבל ההייפ היה גדול והמחיר יחסית זול.

[embedded content]

כעת המוצר החל להגיע למזמינים הראשונים בארה”ב והביקורות, כולל של מארקיז בראונלי, קוטלות אותו. בשורה התחתונה הבעיה המרכזית היא שהמוצר לא ממש אפוי, כי כדי שהראביט יהיה טוב הוא צריך הרבה דאטה, אבל הוא יצא לשוק מבלי שיזינו במודל בינה מלאכותית שלו הרבה מידע, שכן בשביל זה צריך את הצרכנים.

[embedded content]

בסרטון בראונלי ביקר מספר משתנים במוצר: הסוללה הקטנה שלו, המצלמה הלא איכותית שלו, העיצוב ה”זול” ובעיקר המחסור שלו במידע שהופך אותו כמעט לבלתי ניתן לשימוש בתור עוזר אישי. “הרבה מחברות הטכנולוגיה האלה מפתחות טכנולוגיה בכיוון ההפוך”, הסביר בראונלי, “הן מספקות מוצרים כל כך לא גמורים שזה למעשה הופך אותם לכמעט בלתי אפשריים לסקירה”. הוא השווה את זה למגמה שמתרחשת בימים אלה בתחום משחקי הווידיאו, שבה משחקים משוחררים במחיר מלא לקנייה מוקדמת עם הרבה תכונות חסרות ובאגים, ורק מאוחר יותר, כאשר המשחק מופץ עם תוספת של תכונות, הבאגים מתוקנים. “המוצרים מבוססי הבינה המלאכותית נמצאים בפסגה של הטרנד הנורא הזה, שבו המוצר שאתה מקבל בהתחלה הוא לא פונקציונלי כמעט בהשוואה לכל ההבטחות וכל התכונות שאמורות להיות אולי מתישהו בעתיד. עם זאת, אתה עדיין משלם מחיר מלא בהתחלה, וזה מה שעושה את זה לכל כך מטורף”, אמר בראונלי.

[embedded content]

המייסד והמנכ”ל של ראביט, ג’סי ליו, הגיב לביקורת של בראונלי על המוצר והודה שהוא עדיין בתהליך ליטוש ככל שהוא אוסף יותר נתוני משתמשים. הוא הודה ליוטיובר על הביקורת שלו ואמר שהוא “מצפה” לסקירה נוספת בעתיד. “נראה כמה מהר הראביט משתפר ומתפתח. אנחנו צוות קטנטן שמנסה לתפוס את הקצב המהיר של ה-AI”, אמר ליו. “הרמה הנוכחית של AI זקוקה לכיול בפיקוח אנושי. אתה לא יכול לקחת את הזמן שלך בליטוש תכונות בלי בדיקות משתמש אמיתיות”.

חשוב לציין שלא רק בראונלי קטל את המוצר, אלא גם שאר כלי התקשורת שטענו שהוא עדיין לא בר שימוש. היו גם מהנדסי תוכנה שגילו שמדובר בעצם באפליקציה שאפשר להתקין על הסמארטפון, מה שמייתר לחלוטין את המוצר הפיזי. השורה התחתונה של כולם היא שלמרות שבינה מלאכותית היא הדבר הכי חם בעולם, אין צורך במוצרים ייחודיים נפרדים מהסמארטפון. ייקח עוד הרבה זמן עד שניפרד מהמכשיר הזה שמלווה אותנו לכל מקום, ואין צורך להוסיף מוצר שיתפוס כיס נפרד רק כי הוא מבוסס על בינה מלאכותית. אם בעבר התלוננו על זה שמרבית הפגישות יכולות להסתכם במייל, אפשר לקחת את האנלוגיה הזאת ולומר שכל מוצר בינה מלאכותית יכול להסתפק באפליקציה לסמארטפון.

בינתיים מוצרי הבינה המלאכותית רחוקים מלהיות פרקטיים ושווים את רכישתם, אבל להאשים אדם שסוקר אותם בכישלון שלהם זה קצת בריחה מאחריות. דוגמה דומה לכך אפשר למצוא במקרה של הוויז’ון פרו. גם פה מדובר במוצר יקר בטירוף, עדיין בלי הרבה אפליקציות שמגיע לתחום יחסית חדש שאנחנו לא רגילים אליו, אבל הסוקרים אמרו פה אחד שיש פה מוצר שכבר עובד פיקס, כזה שאפשר לשים על הראש ולהשתמש בו. לעומת זאת, מוצרי ה-AI עדיין רחוקים מזה, ואולי שווה לחכות לחברה רצינית שתוציא קודם מוצר טוב מאשר לרוץ לקנות כל דבר שיש סביבו הייפ, וזה בסדר שיש מי שאומר את זה בקול רם.

This post was originally published on this site

כתיבת תגובה