ישראל שלנו

“רשימת החיסול” של הגרושה: “פירטה איך תקנה נשק”

כשבן (שם בדוי), אופנוען באחד מארגוני ההצלה, קיבל את הקריאה הדחופה על שרפה שפרצה בדירת קרקע בתל אביב, הדבר האחרון שתיאר לעצמו הוא שיגלה שהזירה – היא הדירה שלו. עשן שחור וסמיך היתמר מהדירה ששכר ברחוב המרכזי, כוחות כיבוי שזרמו למקום החלו מיד במלאכה. במקום היה הרס רב: הריהוט וכלי החשמל נשרפו כליל, ופיח “צבע” את קירות הבית בגוני שחור ואפור. בסלון המתינה לבן הפתעה לא צפויה: שלט הכניסה לבית, שככל הנראה נעקר עוד קודם לכן, נזרק מתחת לספת הטלוויזיה ועליו נכתבו באודם אדום שלוש מילים: “בן, אתה מת”.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

הסיפור הזה לא נלקח מסרט קולנוע, אלא מהחיים עצמם – החיים של בן, שנהרסו בעקבות פרידה ונמצאים כעת בסכנה. הכול התחיל לפני ארבע שנים בערך: אחרי תקופת נישואים קצרה, מערכת היחסים של בן ומעיין (שם בדוי) עלתה על שרטון והם החליטו להיפרד. שנתיים לאחר מכן התפוצץ בין השניים סכסוך כלכלי – ובמרכזו הבית המשותף שרכשו ביישוב חריש. בן לא תיאר לעצמו שבערב אחד השיחות שלו עם גרושתו יהפכו לאיומים.

“אתה לא תישן בלילה, פחדן”

באוקטובר 2022, סמוך לשעה 22:00, הגיעה מעיין לביתו של בן ואמרה לו: “תברח, תברח, חכה תראה מה אני אעשה לך שאתה לא תישן בלילה, פחדן. אני אלך לרבנות, אפתח את התיק”. בתצהיר שהגיש לבית המשפט כתב בן: “מהדהדים באוזניי האיומים הישירים והמפורשים שלה, לצד מבטה המאיים, רווי השנאה”.

לא עבר זמן רב והאיומים הפכו למעשים. שבוע לאחר מכן הוציאה הגרושה לפועל את איומיה לפגוע בבן: סביב השעה 12:30 ב-1 בנובמבר, יום הבחירות לכנסת, הגיעה מעיין לביתו של בן מצוידת באמצעי הצתה. “במזיד היא שלחה אש בדירה דרך החלונות של הסלון וחדר השינה”, נכתב בהחלטת בית המשפט בעניינה, “בנוסף היא איימה על בן על גבי שלט שהיה בדירה במילים ‘בן, אתה מת’ והותירה את השלט בדירה”.

השלט שכתבה באודם והשאירה בדירה הבוערת

“אם הייתי בדירה לא הייתי שורד”

בעקבות ההצתה נופצה זגוגית חלון הסלון, נשרפו חפצים רבים של בן והושחתה רצפת הדירה. התקרה והקירות התמלאו פיח שחור. “כשהתחוור לי שלמעשה הקריאה ברשת ההצלה היא בקשר להצתה, ושהשרפה היא בבניין שבו מצויה דירתי המושכרת, זו הייתה הנסיעה הטראומטית והארוכה שחוויתי בחיי”, סיפר. “עם הגעתי ככונן הצלה לאירוע השרפה התברר שזו דירתי העולה בלהבות. כך נותרה נפשי מצולקת מן השרפה ומראות האש שמכלה את כל חפצי דירתי שעליהם עמלתי שנים רבות. חוקר המז”פ (המחלקה לזיהוי פלילי במשטרת תל אביב – א”ר) הציג לפניי את שני מוקדי ההצתה בדירה, כתוצאה ממעשה מכוון על ידי הנאשמת, ואמר שאם הייתי באותה עת בדירתי לא הייתי שורד אירוע הצתה חמור זה”.

ביתו של בן שנשרף ע&#34י הגרושה
הרכוש עלה בלהבות בתוך הדירה: “נפשי נותרה מצולקת”

ואם לא די בכך, במהלך הסאגה המשפטית התברר כי גרושתו של בן הגישה נגדו תלונה במשטרה – תלונה שהתבררה בדיעבד ככוזבת. בתצהיר שהגיש לבית המשפט סיפר על הסיטואציה הקשה שאליה נחשף בתא העצורים: “נעצרתי לשווא בתל אביב, והובלתי ב’חווייה’ קשה כאחרון העצורים בניידת לחקירה נוקבת שנאלצתי לעבור באופן משפיל ומבזה כחשוד בעבירות אלימות קשה במשטרת ראשון לציון”.

בן שיתף את בית המשפט בנכות הנפשית, לדבריו, שממנה הוא סובל מאז האירוע. “לדאבוני איבדתי לחלוטין את תחושת הביטחון העצמי, אינני יכול להתרכז לא בעבודתי ולא בתחומי חיי החברתיים, אני לא יכול לפתח זוגיות, תוך אובדן כל תשוקה וחשק לקשר מיני וזוגיות. אני שרוי בדיכאון, בחרדות, בפחד ובאימה ללא רוגע ומנוח בשעות היום, ובלילה אני חסר שינה ואיני מוצא מרגוע לפחדיי ולחששותיי שהאיומים של הנאשמת יתממשו בדיוק כפי שקמה אז להורגני”.

האיום על ההורים ו”רשימת החיסול” 

ארבעה חודשים לאחר האירוע הטראומטי שעבר ולאחר שגרושתו נעצרה הגישה פרקליטות מחוז תל אביב כתב אישום חמור נגדה בגין הצתת דירתו של בן ואיומים על חייו. “מסוכנותה של המשיבה נלמדת הן מטיב העבירות המיוחסות לה והן מנסיבות האירוע. מדובר במי שהציתה דירה בטבורה של עיר, במועד שבו כל המדינה הייתה ביום שבתון, ושילחה אש בדירת מגורים המצויה בבניין שבו מתגוררים אנשים נוספים”, אמרה בהגשת כתב האישום התובעת בתיק, עו”ד קארי קסה מפרקליטות המחוז.

למרות כתב האישום החמור, במהלך הסאגה המשפטית נשקלה האפשרות לשחרר את הנאשמת למעצר בית באיזוק אלקטרוני בהשגחת קרוביה. התביעה התנגדה לכך וחשפה בדיונים פרטים מטרידים מעברה: “לבית המשפט יומנים אישיים של הנאשמת, ובהם מעין ‘רשימת חיסול’ שבה היא מפרטת ממש בשלבים את הוצאת הרעיון של חיסול, רכישת נשק וכן הלאה, לפועל”.

ביתו של בן שנשרף ע&#34י הגרושה
בן: “איני מוצא מרגוע לפחדיי ולחששותיי שהאיומים של הנאשמת יתממשו”

באותן רשימות, ציינה התביעה, “יש גם דיבורים שלה לגבי ההורים. הדברים מלמדים על מסוכנות שלה גם כלפי הוריה ולא רק כלפי המשיב. הדברים מקבלים חיזוק מחוות דעת פסיכיאטרית שהוגשה בעניינה, שממנה עולה כי יש לה סף גירוי נמוך וחוסר יכולת לרסן דחפים תוקפניים. כעולה מהתסקיר, גם שם מצוין שלנוכח היחסים המתוחים בין המשיבה להוריה, היא נהגה לאיים לפגוע בהם, זה עולה מדברי האם לפני שירות המבחן”. בהמשך נכתב כי “המשיבה עברה משלב המחשבות והאיומים לשלב מימוש האיומים”. 

“חשה שמצבה הנפשי מתערער”

במהלך המשפט שהתנהל בשנתיים האחרונות דרשה נציגת התביעה, עו”ד לילך כץ, מתחם ענישה שנע בין 30 ל-60 חודשי מאסר. היא טענה כי הפגיעה בערכים המוגנים של ביטחון המתלונן וקניינו גבוהה ביותר, שכן הדירה נשרפה כליל, וזאת בשילוב עם עבירת איומים הקודמת להצתה והאיום הנלווה להצתה, ואלו מצביעים על תכנון. עוד סברה עו”ד כץ כי יש למקם את הנאשמת בתחתית המתחם נוכח הודאתה, היעדר הרשעות קודמות ומצבה הנפשי. במהלך המשפט נטען כי “אין לראות במצבה הנפשי של הנאשמת כזה העולה כדי קרבה לסייג האחריות הפלילית, שכן הנאשמת לא מסרה בבדיקותיה גרסה המבססת קשר בין התחלואה הנפשית למעשה עצמו, ואף ניתן ללמוד מנסיבות ביצוע העבירה על תכנון ושליטה”.

מנגד, סנגורה של הנאשמת טען כי מתחם הענישה הראוי צריך להיות מתון מזה שלו עתרה התביעה: לדבריו, הרף התחתון צריך לעמוד על 24 חודשי מאסר עוד טרם שקלול מצבה הנפשי של הנאשמת. “הסנגור עמד על נסיבותיה הנפשיות המורכבות של הנאשמת, על הגעתה העצמאית למחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים כשבוע לפני ההצתה, לאחר שלטענתה חשה כי מצבה הנפשי מתערער והיא חווה מחשבות אובדניות ואף שומעת קולות. באותו מועד הוחלט להעבירה למיון בית החולים גהה לצורך בחינת אשפוז בהסכמה”, נכתב.

ביתו של בן שנשרף ע&#34י הגרושה
השופט כתב: “בהצתה טמון נזק הרסני, אש המתפשטת באופן בלתי מבוקר זורה הרס”. דירתו השרופה של בן

הגרושה במשפט: “כמו חלום רע”

הנאשמת אף פנתה בעצמה להרכב השופטים ואמרה כי היא “מצטערת על האירוע”. “הייתי במצב קשה מאוד”, הוסיפה. “הייתי רוצה להמשיך בכל תחומי החיים. הגעתי למצב הזה אחרי התעללות מאוד קשה. הייתי במצב של אי-שפיות מוחלטת. אני חושבת שזה חלום רע. מאוד קשה לי. אני רוצה לחזור לחיים הנורמטיביים שלי”. 

השופט בני שגיא התייחס בגזר דינו לשתי נסיבות מרכזיות: האחת – התכנון שקדם לביצוע העבירה, שעליו אמר כי “הצטיידותה המוקדמת של המתלוננת באמצעי הצתה מלמדת על תכנון מוקדם מסוים, אף אם לא ניתן לומר כי מדובר בתוכנית עבריינית מורכבת. בשונה מעמדת התביעה, אני מתקשה לראות באיום המוקדם שהשמיעה הנאשמת כלפי המתלונן רכיב המצביע על תכנון מוקדם, שכן, כזכור, האיום הסתיים במילים: ‘אני אלך לרבנות, אפתח את התיק'”.

השנייה היא הנזק הפוטנציאלי וזה שנגרם בפועל, ועל כך אמר השופט שגיא: “מבלי להרחיב מטעמי צנעת הפרט, הצהרת נפגע העבירה מלמדת על נזקים נפשיים וכלכליים שנגרמו למתלונן. מהתמונות שצורפו להצהרה עולה כי הנזק שנגרם לדירת המתלונן משמעותי: נשרפו חפצים רבים, ונגרם נזק לחלון הסלון, לרצפות, לקירות ולתקרה. בהצתה של בניין מגורים, בוודאי במרכז תל אביב באזור הומה אדם, גלום פוטנציאל להתפשטות האש לדירות השכנות, לפגיעה בגוף או בנפש של דיירי הבניין, וכן לנזק לרכוש רב. רק במזל לא התפשטה האש לשאר חלקי בניין המגורים, והפגיעה בדיירים וברכוש נוסף נמנעה”.

“בהצתה טמון נזק הרסני. אש המתפשטת באופן בלתי מבוקר זורה הרס ומסכנת את האדם ואת החי, את הגוף ואת הרכוש”, נכתב. “לא בכדי עמד בית משפט זה על חומרת עבירת ההצתה, ודומה כי אין צורך להכביר בכך מילים. עם זאת, טווח הענישה בגין הצתה אינו אחיד, ובקביעתו יש ליתן את הדעת, בין היתר, לתוצאות ההצתה, לפוטנציאל הסיכון הגלום בה, לתכנון מוקדם ולעברו של המצית”.

ביתו של בן שנשרף ע&#34י הגרושה
“מצטערת על האירוע. הייתי במצב קשה מאוד”. הנזק לאחר השרפה

העונש, הפיצוי – והחשש שתחזור לאיים

התביעה דרשה בין שנתיים וחצי לחמש שנות מאסר (30 עד 60 חודשים), הסנגור ביקש שנתיים (24 חודשים) – ולבסוף החליט בית המשפט להקל: מתחם הענישה הועמד על בין 20 ל-50 חודשי מאסר, ומעיין קיבלה את העונש מהרף התחתון – 20 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי – ופיצוי של 25 אלף שקלים לבן.

פרקליטו של בן, עו”ד זאב משה בן-דורי, אמר לאחר גזר הדין: “הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו ממעשיה של הנאשמת הם פגיעה אנושה בזכותו של הגרוש כאדם לכבוד, להגנה על חייו ושלמות גופו וזכותו לשלוות נפש ותחושת ביטחון. כמו כן פגעה הנאשמת בהצתה של דירתו המושכרת, בערכים החברתיים ובהם שמירה על הסדר הציבורי. מידת הפגיעה בערכים המוגנים אלו גבוהה לנוכח מושאי העבירות, בכוונה לפגוע בו נפשית ופיזית – אם בהגעה גלויה להצית את דירתו ואם באיומים שחומרתם ומסוכנותם עולות ומתגברות”.

עורך הדין זאב משה בן-דורי (צילום: באדיבות המצולם)
עורך הדין זאב משה בן-דורי, פרקליטו של בן, ביקש מהפרקליטות לערער על קלות העונש | צילום:
באדיבות המצולם

“למרבה המזל, הנאשמת לא הצליחה לפגוע פיזית במתלונן, והפגיעה היא בעיקרה פגיעה נפשית עמוקה, הטלת אימה ופחד – ונזק לתחושת המוגנות והביטחון של נפגע העבירה”, הוסיף עורך הדין. “אי אפשר לנתק את ביצוע העבירות במקרה דנן מתופעת האלימות במשפחה, אשר הפכה למרבה הצער למכת מדינה. פעמים רבות מעשי איומים והטרדות – שלמרבה הצער במקרים רבים הם חלק בלתי נפרד מסכסוכי גירושים – מתגלים בדיעבד כתמרור אזהרה מפני ביצוען של עבירות חמורות בהרבה. לא בכדי התווה בית המשפט העליון מדיניות מחמירה”.

בן ועורך דינו רוצים שהפרקליטות תחמיר את עונשה של הגרושה, בשל החשש שאחרי העונש הקצר תחזור לאיים עליו: “פניתי לפרקליטות בבקשה כי תגיש ערעור לבית המשפט העליון על העונש, לאחר שהנאשמת הודתה בעובדות כתב האישום, אחת לאחת”, ציין עו”ד בן-דורי. “אם כדי להאריך את תקופת מאסרה בפועל ואם להגדיל את גובה הפיצוי למתלונן. הגם שסכום של 25 אלף שקל הוא יחסית גבוה, הראיות על נזקיו שהוגשו בהליך משקפות נזקים גבוהים ביותר של לפחות 250 אלף שקל, כפיצוי על אובדן כל תכולת הבית”.

This post was originally published on this site

כתיבת תגובה