היועמ”שית לבג”ץ: להיערך לגיוס חרדים ושלילת תקציבים

המדינה הגישה הערב (חמישי) את תשובתה הרשמית לבג”ץ בנושא העתירות נגד הפטור מגיוס שלפיה החל מ-1 באפריל “לא יהיה קיים מקור סמכות המאפשר המשך הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות”. עוד נכתב בתגובה כי “נכון למועד הגשת כתב תשובה זה, לא הוצג לייעוץ המשפטי לממשלה מתווה חקיקה קונקרטי, הנתמך בתשתית עובדתית-מקצועית”. תשובת המדינה מנוגדת למכתב שהגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו לבג”ץ, המופיע כנספח בתוך התשובה, שבו הוא מבקש ארכה של 30 יום בהגשת התשובה בטענה שישנה “התקדמות ניכרת בנושא הגיוס”.

נתניהו טען במכתב הנפרד לשופטי בג”ץ שלא הספיק לעסוק בשאלת גיוס החרדים בגלל המלחמה. לדבריו, “סוגיית השוויון בנטל היא נושא חשוב מאין כמוהו לחברה הישראלית ולעתידה. כוונת הממשלה לפתור נושא מורכב זה, שלא נפתר במשך עשרות שנים, מתבטאת בכך שהממשלה התחייבה ביוני אשתקד להסדיר את הנושא תוך תשעה חודשים. אלא שהזמן שעמד לרשותנו בפועל היה שלושה חודשים בלבד. המתקפה הנפשעת על ישראל ב-7 באוקטובר חייבה אותנו לגייס את משאבי הזמן ותשומת הלב בעיקר לניהול המלחמה בששת החודשים שחלפו מאז”.

לקריאת המכתב המלא של רה”מ נתניהו לבג”ץ

“מטבע הדברים אני והשרים הנוגעים בדבר נדרשים להשקיע את הרוב המוחלט של זמננו בניהול המלחמה, במערכה המדינית ובכל מה שנלווה להם”, הוסיף ראש הממשלה. “על אף זאת עשינו מאמץ עצום, גם תוך כדי המלחמה, להביא לפתרון סוגיה חשובה זו. העיקרון שמנחה אותנו הוא לנסות להגיע להסדר שיתבסס על הסכמה שתבטיח את הצלחתו, זאת לאחר שכבר הוכח בעבר שגיוס ללא הסדר מוסכם השיג דווקא תוצאה הפוכה”.

“בשבועות האחרונים עשינו מאמץ אינטנסיבי על מנת לגבש את ההסדר הדרוש, ואכן הושגה התקדמות ניכרת, אם כי המלאכה טרם הושלמה. דרוש עוד פרק זמן קצר לגיבוש סופי של ההסדר, להשלמת עבודת המטה המקצועית, לקביעת המסלולים והמסגרות שיאפשרו למתגייסים לשמור על אורח חייהם במהלך שירותם, ולהבטיח שאלו ש׳תורתם אומנותם׳ יוכלו ללמוד תורה. אנו נמצאים ברגע מכריע במלחמה, עם הישגים גדולים ואתגרים יוצאי דופן. בכוחנו להשיג הן את יעדי המלחמה והן לפתור את סוגיית הגיוס”.

“בנסיבות אלו, אני מבקש מבית המשפט הנכבד שלא לקבל החלטה בשאלת הגיוס ובשאלות הכרוכות בה במשך 30 יום, על מנת שיתאפשר לנו לגבש סופית את ההסכמות, להשלים את עבודת המטה המקצועית, ולהסדיר את המסלולים והמסגרות הנדרשים”.

ברגע האחרון: המדינה ביקשה דחייה שלישית

המדינה ביקשה בצוהריים הארכה של שעתיים – עד השעה 16:00 – לתגובתה המעודכנת לבג”ץ לעתירות הדורשות את גיוס תלמידי הישיבות ואת עצירת תקציבי התמיכה באלה שתלמידיהן לא יתגייסו. “טיוטת כתב התשובה מצויה בהליכי אישור סופיים לאחר שהתקבלו הערות דרושות. טרם התקבלה התייחסות משרד ראש הממשלה, והתייחסות מערכת הביטחון הועברה לפני זמן קצר”, נכתב בהודעת המדינה לבג”ץ. כשגם השעה הזו חלפה, ביקשה המדינה דחייה נוספת עד ל-17:00.

בחצות, אמש, פקע הדד-ליין של תשובת המדינה לבג”ץ בנושא חוק הגיוס. זמן קצר לפני חצות פרסמה היועמ”שית טיוטה של תשובתה הסופית לבג”ץ, וציינה בה כי בהיעדר החלטת ממשלה שלא לאכוף את חובת גיוס החרדים, “על רשויות הגיוס יהיה לפעול לקריאה להתייצבות של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים”. לדבריה, “בהיעדר מסגרת נורמטיבית שתאפשר דחייה גורפת של שירותם, או את אי גיוסם של תלמידי הישיבות, לא תהיה לממשלה סמכות להמשיך ולהעביר כספי תמיכות למוסדות בגין אותם תלמידים שיהיו חייבים בגיוס על פי הדין”.

בהרב-מיארה הבהירה בטיוטה כי מאחר שהוראת השעה של הממשלה פוקעת בסוף החודש, החל מ-1 אפריל לא יהיה מקור סמכות שיאפשר לה להמשיך ולהימנע מהליכים לגיוס בני הישיבות. לדבריה, במצב זה כלל גורמי המדינה המוסמכים יהיו חייבים לפעול להליכי הגיוס של תלמידי הישיבות. עם זאת, היא ציינה כי כן יש מקום לאפשר תקופת היערכות קצרה.

היועמ”שית הסבירה בטיוטה כי הסיבה להיעדר הסמכות היא פקיעת החלטת הממשלה שאפשרה לא לגייס חרדים, והעובדה שלא אושרה החלטה אחרת שמאפשרת את הארכתה. “על רשויות הגיוס יהיה לפעול לקריאה להתייצבות של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים, שדחיית השירות שניתנה להם פקעה – או שהגיעו לגיל גיוס אחרי הפקיעה”, כתבה. “אופן המימוש של חובה זו ייקבע על-ידי רשויות הגיוס”.

לוח הזמנים לפי טיוטת עמדת היועמ”שית

• 31 במרץ: תפקע החלטת הממשלה שלא לאכוף את חובת הגיוס על תלמידי ישיבות.
• 1 באפריל: לדברי היועמ”שית, אם לא תוארך החלטת הממשלה, על רשויות הגיוס יהיה לפעול לגיוס תלמידי הישיבות.

• בזמן הקרוב: לאחר “תקופת היערכות קצרה” – ייפסקו התמיכות למוסדות עבור תלמידים המחויבים בגיוס (בתשובת היועמ”שית לא ננקב תאריך ספציפי).

איך הממשלה יכולה לקנות לעצמה עוד זמן?

• פקיעת חוק הגיוס: חוק הפטור מגיוס הקודם פקע בסוף חודש יוני 2023.
• כך התמודדה עם זה הממשלה: המדינה אישרה החלטה שלא לאכוף את חובת גיוס החרדים בנימוק שהממשלה עובדת על חוק גיוס חדש.
• היועמ”שית גיבתה: הוגשו עתירות נגד החלטת הממשלה, והיועמ”שית הגנה על ההחלטה ועל הנימוק שעומד מאחוריה.
• מה תוקף ההחלטה? תוקף החלטת המדינה (מיוני 2023) צפוי לפקוע ב-31 במרץ.
• עד מתי ניתן להאריכה? העמדה המשפטית של היועמ”שית היא שניתן להאריך את תוקף ההחלטה לכל היותר עד סוף יוני 2024, בדיוק שנה מאז שהתקבלה.
• הזמן שנותר לממשלה: כלומר, הממשלה יכולה להחליט להאריך את ההחלטה עד לסוף יוני, ו”לקנות לעצמה” עוד שלושה חודשים לפתור את הסוגיה. זהו המועד האחרון הסופי לפי היועמ”שית.

מצאתם טעות לשון?

This post was originally published on this site