לא פחות מ־40% מהכטב”מים שיירטו כוחות צה”ל הם כלים ישראליים, כך מתגלה בראיון של לוטננט קולונל מייקל פרודן, ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס, לאתר TWZ. “דבר מעניין שמגיע מישראל, 40% – 40%! – מהכטב”מים שהופלו היו מאש ידידותית”.
הוא ציין את הנתון הזה בתור המחשה לאתגרים שבהם גם נתקל מערך ההגנה האווירית בצבא ארה”ב בניסיון להבדיל בין כלי טיס ידידותיים לבין עוינים – כולל חימושים משוטטים (מל”טים מתאבדים). פרודן לא ציין בעצמו באיזו זירה צה”ל יירט כמות כטב”מים כה גדולה, אבל בהתחשב בהיקף האש הידידותית – סבירות גבוהה שלפחות חלק הארי ברצועת עזה.
הקצין האמריקני גם רמז בעצמו על הזירה: “כשישראל פועלת בעזה, הם בחזית ורואים כטב”ם קטן, מה הם הולכים לעשות אם לא יזוהה מיידית? הם הולכים ליירט אותו”. לדבריו, מדיניות היירוטים הזו היא ברירת מחדל משום שמסגרת הזמן שבה כטב”מ מתגלה ועד שהוא פוגע מסתכמת, לעתים, “בשניות”.
משרד הביטחון
הנתונים הללו, קרוב לוודאי, יעוררו דאגה בקרב כלל חילות האוויר בעולם, שהרי מערך ההגנה האווירית הישראלי נחשב למוביל והמגוון ביותר בעולם. בשכבות הגבוהות יש את חץ 3 (מחוץ לאטמוספירה) וחץ 2 (מתחת לאטמוספירה) מתוצרת התעשייה האווירית, ומתחתיהם קלע דוד וכיפת ברזל מתוצרת רפאל.
במחצית השנייה של השנה צפויה להצטרף מערכת ההגנה האווירית באמצעות לייזר, מגן אור. במערכת הזו רפאל נוטלת חלק קריטי כמפתחת המשגר, כאשר אלביט היא ספקית הלייזר עצמו. בעזרת קרן לייזר בעלת הספק של כ־100 קילו־וואט, המערכת מיועדת ליירט רקטות וכטב”מים שונים. אולם, אם מערך הזיהוי לא ישתפר, המערכת הזו עוד עלולה ליירט בסוף כטב”מים ידידותיים.
