מנהיג חמאס איסמאעיל הנייה הודיע למתווכות אמש (שני) על הסכמה להפסקת אש במסגרת עסקה, אלא שבישראל מיהרו להבהיר כי זו לא ההצעה שישראל אישרה למצרים. ההבדלים בין המתווה שאישר חמאס – לבין זה שישראל אישרה.
השלב הראשון
המתווה שחמאס אישר
-
ישוחררו 33 חטופים וחטופות, חיים או גופות: נשים (אזרחיות וחיילות), ילדים (עד גיל 19), מבוגרים (מעל גיל 50), חולים ופצועים. חמאס מסכים לשחרור 18 חטופים בשלב הראשון, ואם ישראל תסכים לסיום המלחמה ישוחררו 15 נוספים.
-
לפי ארגון הטרור הרצחני, ישוחררו 30 אסירים פלסטינים על כל חטוף אזרח לפי הוותק. כמו כן, ישוחררו 50 אסירים ביטחוניים על כל חיילת (30 נידונו למאסר עולם ו-20 נידונו ל-10 שנים לכל היותר, על סמך רשימות של חמאס).
המתווה שישראל אישרה
-
חמאס ישחרר את כל החטופים הישראלים החיים בקטגוריה של נשים (אזרחיות) וילדים (מתחת לגיל 19) בתמורה – ישראל תשחרר 20 אסירים קטינים ואסירות ביטחוניות עבור כל חטוף ישראלי, על סמך רשימות שמסר חמאס לפי הוותק.
בשני המתווים מצוין כי במהלך 40 יום תחול הפוגה זמנית והדדית של הפעולות הצבאיות של שני הצדדים. כמו כון, הכוחות הישראליים ייסוגו מזרחה בהדרגה. בשניהם אף מתחייבת ישראל להכניס כמויות גדולות ביותר של סיוע הומניטרי ודלק לרצועת עזה.
לוח הזמנים לחילופי חטופים ואסירים בשלב הראשון – לפי מתווה ישראל
-
נסיגת הכוחות הישראליים מזרחה והרחק מאזורים המאוכלסים בצפיפות לאזור שקרוב לגבול בכל רחבי רצועת עזה (למעט ואדי עזה).
-
שיבת העקורים לאזורי מגוריהם.
-
ביום השביעי (לאחר שחרור כל הנשים) נסוגים הכוחות הישראליים מרחוב א-רשיד מזרחה לאורך רחוב סלאח א-דין, באופן המאפשר הכנסת סיוע הומניטרי ואת תחילת חזרתם של אזרחים עקורים לא חמושים לאזורי מגוריהם.
-
חמאס משחרר 3 חטופים ישראלים ביום הראשון של ההסכם ולאחר מכן, חמאס משחרר 3 חטופים נוספים כל שלושה ימים, החל מכל הנשים (אזרחיות וחיילות) עד ליום ה-33. בתמורה – ישראל תשחרר את המספר המוסכם המקביל של אסירים פלסטינים מבתי הכלא הישראלים, לפי הרשימות שיוסכמו.
-
עד ליום ה-7 (לכל היותר) יגיש חמאס רשימה של כל החטופים שנותרו (בנוסף ל-33 הנזכרים) מהקטגוריות הנ”ל ובלבד שישוחררו ביום ה-34. ההסכם להפסקת הפעולות הצבאיות יוארך בכמה ימים בהתאם למספר החטופים שנותרו (יום נוסף לכל חטוף נוסף שישתחרר). בתמורה – הצד הישראלי ישחרר את המספר הזהה המוסכם של אסירים פלסטינים מבתי הכלא הישראליים, לפי הרשימות שיסוכמו.
לוח הזמנים לחילופי חטופים ואסירים בשלב הראשון – לפי מתווה חמאס
-
ביום השלישי (לאחר שחרור 3 חטופים), כוחות צה”ל ייסוגו לחלוטין מרחוב א-רשיד מזרחה לרחוב צלאח א-דין ותחל חזרת העקורים, כולל חופש תנועה של התושבים בכל אזורו הרצועה.
-
ביום ה-22 (לאחר שחרור מחצית מהחטופים החיים), כוחות צה”ל יסוגו ממרכז הרצועה (בעיקר מפרוזדור נצרים ומכיכר כווית) ממזרח לצלאח א-דין.
-
לאורך כל ימי ההסכם – יוכנסו 600 משאיות ביום, מתוכן 50 משאיות דלק – מהן 300 משאיות לצפון הרצועה.
-
ביום ה-22 ישוחררו כל אסירי עסקת שליט שנעצרו מחדש.
-
הימנעות ממעצר אסירים פלסטינים משוחררים באותן האשמות שבגינן נעצרו בעבר. עד היום ה-16 לשלב הראשון יחלו דיונים עקיפים בין שני הצדדים לגבי חזרה להפסקת אש.
-
תחילת שיקום כולל של הבתים, מתקנים אזרחיים ותשתיות אזרחיות שנהרסו במלחמה והכנסת הציוד הדרוש להגנה אזרחית ולפינוי ההריסות.
-
הקלה על הכנסת אספקה וציוד הדרוש להקמת מחנות מחסה לקליטת עקורים שאיבדו את בתיהם במהלך המלחמה (לפחות 60 אלף קרוואנים ו-200 אלף אוהלים).
-
הסרת הצעדים והעונשים שננקטו נגד האסירים והעצורים בכלא הישראלי מאז 7 באוקטובר ושיפור תנאיהם.
-
החל מהיום ה-1 של שלב זה, יורשו מחבלים פצועים (לא פחות מ-50) – לצאת דרך מעבר רפיח לקבלת טיפול רפואי.
השלב השני
המתווה שחמאס אישר
- הכרזה על שקט בר-קיימא (הפסקת הפעולות הצבאיות) וכניסתו לתוקף, חילופי שבויים – גברים וחיילים, בתמורה לשחרור כמות אסירים ביטחוניים שעליה יוסכם – ונסיגה מוחלטת של צה”ל מהרצועה.
המתווה שישראל אישרה
- השלמה של ההסכם בדבר ההסדרים הנדרשים להחזרת שקט בר-קיימה, הכרזה על כניסתו לתוקף לפני תחילת חילופי החטופים והאסירים בין שני הצדדים, שחרור כל הגברים הישראלים שנותרו בחיים (אזרחים וחיילים) – בתמורה למספר מוסכם של אסירים בבתי כלא ישראלים ועצורים במתקני כליאה ישראלים – ונסיגה של הכוחות הישראליים מרצועת עזה.
השלב השלישי
המתווה שחמאס אישר
- הוסכם כי יתקיימו חילופי גופות של חטופים ואסירים בין שני הצדדים. עוד מצוין כי תחילת יישום תוכנית השיקום שתימשך 3-5 שנים ברצועת עזה. “הסרת המצור ברצועת עזה באופן מלא” – הוסיף ארגון הטרור הרצחני במתווה שאישר.
המתווה שישראל אישרה
-
יוחלפו גופות ושרידי מתים משני הצדדים לאחר שזוהו; תחילת יישום תוכנית השיקום ל-5 שנים של רצועת עזה, הכוללת בתים, מתקנים אזרחיים ותשתיות. הצד הפלסטיני יימנע משיקום תשתיות ומתקנים צבאיים ולא מייבא כל ציוד, חומרי גלם או רכיבים אחרים המשמשים למטרות צבאיות.
