לצד הברכות הרבות שמביאה התחדשות עירונית- ריענון ושדרוג תשתיות, שיפור בערך הנכסים וגודלם, התאמה לרמת חיים ומבנים מודרניים ועוד- במקרים מסויימים עלות דמי הניהול והתחזוקה הנדרשת עבור בניינים רבי קומות עשויה להיות אתגר עבור הדיירים ואף להביא למצב של ג’נטריפיקציה. כאן נכנס הפתרון של קרן התחזוקה, הון ששם היזם בתמורה לזכויות עודפות, שישמש את הדיירים בבניין העתידי בדיוק למטרה זאת.
בשבוע שעבר דווח כי מינהל התכנון והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית גיבשו מסמך שיגדיר לראשונה את עלויות התחזוקה ארוכת הטווח בבניינים גבוהים בפרויקטים של התחדשות עירונית ובנייה חדשה. מטרת התחשיב היא כאמור לאפשר שימוש בתוספת זכויות ככלי לסיוע לבעלי דירות במימון עלויות התחזוקה ארוכת הטווח הצפויה בבניינים אלו, ובכך לתת מענה לאחת הסוגיות המטרידות ביותר עבור הדיירים, שאף לא אחת יוצרת התנגדויות ומעכבת פרויקטים. בזכות המסמך החדש, צפויים לצאת לדרך ביתר קלות פרויקטים להתחדשות עירונית בשכונות הוותיקות.
המתווה הכללי שהתווה את הדרך להתניית פרויקטים בכינון קרן תחזוקה עבור בניינים רבי קומות למגורים גובש על ידי עו”ד כרמית יוליס, המשנה ליועמ”ש לממשלה (משפט אזרחי), לפני שנה.
זאת דוגמה מצויינת לפתרון לאתגר שנובע מהשטח ומקודם בלי צורך בחקיקה מסורבלת ואיטית. עו”ד יוליס סללה את הדרך למען דיירים רבים, שחוששים, לעיתים במידת מה של צדק, מחזון המגדלים.
ידוע כי רבים מהאוכלוסייה בשכונות שעוברות התחדשות נמצאים ברף סוציואקונומי נמוך, מה שמעמיד בספק את היכולת לעמוד בהוצאות התחזוקה של בניינים חדשים רבי קומות, שהנם כורח המציאות בבנייה להתחדשות עירונית. בירושלים, המגודרת ומוגבלת ואינה יכולה להתרחב מבחינות פוליטית, סביבתיות, ארכיאולוגיות ועוד- פתרון לבעיות הדיור של אוכלוסיה המעוניינת לגור בעיר מגיעה בעיקר מהתחדשות עירונית.
גם במקומות אחרים ברחבי הארץ, המדיניות התכנונית של היא לצופף את המגורים ולהוסיף עירוב שימושים למבני ציבור, מסחר ושטחים פתוחים, כך שרמת החיים תעלה וכל השירותים יינתנו קרוב לבית. אולם גם במקרים אלו, עם עליית מחירי הדיור והנטל הכלכלי על הזוגות הצעירים, עלויות התחזוקה הגבוהות מהוות מגבלה לרוכשים. זאת באה קרן התחזוקה לפתור ומצליחה בכך.
